לדלג לתוכן

ביאור:ישעיהו כו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

ישעיהו פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו (מהדורות נוספות של ישעיהו כו)


א בַּיּוֹם הַהוּא בו יופלו מבצרי האויבים יוּשַׁר הַשִּׁיר הַזֶּה עד פסוק יט בְּאֶרֶץ יְהוּדָה:

עִיר עָז עוז לָנוּ, יְשׁוּעָה לישועה יָשִׁית יכין ה' חוֹמוֹת וָחֵל חומה פנימית. ב פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גוֹי צַדִּיק, שֹׁמֵר אֱמֻנִים. ג יֵצֶר סָמוּךְ את בעלי הלב הסומך על ה' תִּצֹּר שָׁלוֹם שָׁלוֹם תשמור בשלום, כִּי בְךָ בָּטוּחַ הם בוטחים. ד בִּטְחוּ בַיהוָה עֲדֵי עַד, כִּי בְּיָהּ-יְהוָה צוּר עוֹלָמִים מחסה לנצח. ה כִּי הֵשַׁח הנמיך יֹשְׁבֵי מָרוֹם, קִרְיָה נִשְׂגָּבָה, יַשְׁפִּילֶנָּה, יַשְׁפִּילָהּ עַד אֶרֶץ, יַגִּיעֶנָּה עַד עָפָר. ו תִּרְמְסֶנָּה רָגֶל, רַגְלֵי עָנִי אפילו רגליהם של עניים, פַּעֲמֵי דַלִּים. ז אֹרַח דרך לַצַּדִּיק מֵישָׁרִים ישרה, יָשָׁר מַעְגַּל נתיב צַדִּיק תְּפַלֵּס תשווה, תסלול. ח אַף אֹרַח גם לדרך מִשְׁפָּטֶיךָ יְהוָה קִוִּינוּךָ, לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרְךָ תַּאֲוַת נָפֶשׁ. ט נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ רצתה את קרבתך בַּלַּיְלָה, אַף רוּחִי בְקִרְבִּי גם כאשר אני ער ונפשי בתוכי אֲשַׁחֲרֶךָּ. כִּי כַּאֲשֶׁר מִשְׁפָּטֶיךָ לָאָרֶץ נעשים בארץ, צֶדֶק לָמְדוּ יֹשְׁבֵי תֵבֵל. י יֻחַן רָשָׁע אם הרשע יקבל חנינה בַּל לָמַד הוא לא ילמד צֶדֶק, בְּאֶרֶץ נְכֹחוֹת יְעַוֵּל אפילו בארץ מלאה צדק הוא ממשיך לעשות עוול, וּבַל יִרְאֶה גֵּאוּת יְהוָה. {ס}

יא יְהוָה רָמָה יָדְךָ בַּל יֶחֱזָיוּן הרשעים אינם רואים זאת, יֶחֱזוּ וְיֵבֹשׁוּ קִנְאַת עָם בראייתם את קנאת ה' לעמו, אַף אֵשׁ צָרֶיךָ את צריך תֹאכְלֵם. {ס}

יב יְהוָה תִּשְׁפֹּת תשים שָׁלוֹם לָנוּ, כִּי גַּם כָּל מַעֲשֵׂינוּ את גמול כל מעשינו הרעים פָּעַלְתָּ לָּנוּ.

יג יְהוָה אֱלֹהֵינוּ בְּעָלוּנוּ אֲדֹנִים זוּלָתֶךָ היו לנו שליטים חוץ ממך, מלכי הגויים שכבשו את ארצנו, ובכל זאת -, לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ. יד מֵתִים ואותם שליטים זרים עכשיו מתו - בַּל יִחְיוּ, רְפָאִים הם הפכו לרוחות רפאים - בַּל יָקֻמוּ, לָכֵן פָּקַדְתָּ וַתַּשְׁמִידֵם וַתְּאַבֵּד כָּל זֵכֶר לָמוֹ. טו יָסַפְתָּ ואתה הוספת לעשות ישועות לַגּוֹי לישראל יְהוָה, יָסַפְתָּ לַגּוֹי נִכְבָּדְתָּ והתכבדת, רִחַקְתָּ התפרסמת ב- כָּל קַצְוֵי אָרֶץ.

טז יְהוָה, בַּצַּר כאשר היתה מצוקה לישראל פְּקָדוּךָ זכרו אותך, צָקוּן לַחַשׁ שפכו תפילה מוּסָרְךָ לָמוֹ על הייסורים שגרמת להם. יז כְּמוֹ הָרָה תַּקְרִיב לָלֶדֶת, תָּחִיל תִּזְעַק בַּחֲבָלֶיהָ - כֵּן הָיִינוּ מִפָּנֶיךָ יְהוָה. יח הָרִינוּ, חַלְנוּ, כְּמוֹ אבל כאילו יָלַדְנוּ רוּחַ, יְשׁוּעֹת בַּל שהרי ישועה לא נַעֲשֶׂה אֶרֶץ, וּבַל יִפְּלוּ יֹשְׁבֵי תֵבֵל הרשעים. יט יִחְיוּ מֵתֶיךָ מתי עמך, נְבֵלָתִי גופות עמי יְקוּמוּן, הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר, כִּי אכן טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ, וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל והאדמה תוציא את המתים מתוכה (ויקומו לתחייה). {ס}

כ לֵךְ עַמִּי, בֹּא בַחֲדָרֶיךָ וּסְגֹר (דלתיך) דְּלָתְךָ בַּעֲדֶךָ. חֲבִי כִמְעַט רֶגַע התחבאי לזמן מועט עַד (יעבור) יַעֲבָר זָעַם. כא כִּי הִנֵּה יְהוָה יֹצֵא מִמְּקוֹמוֹ לִפְקֹד עֲוֺן יֹשֵׁב הָאָרֶץ עָלָיו, וְגִלְּתָה הָאָרֶץ אֶת דָּמֶיהָ את הדם שנשפך ונבלע בתוכה (יתגלו הרשעים ששפכו דמים בסתר) וְלֹא תְכַסֶּה עוֹד עַל הֲרוּגֶיהָ. {ס}


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.